כניסה לנרשמים
שם:
סיסמא:
 
מכין תכנית לניהול הבטיחות :


השתלמות ענפית בחקלאות :


ממונה אנרגיה 200 שעות :


מדריך מוסמך לבטיחות :


קורס מנהל עבודה בבנין 106 :


השתלמות ממונה בטיחות בגז טבעי :




איך לא ליפול בפח?

אמונות מוטעות הרווחות בקרב מנהלים ביחס לגישה ההתנהגותית לבטיחות 
אחת ההטיות הרווחות בקרב בני אדם בנוגע למדעי ההתנהגות, היא הטיית השכל הישר. ההיגיון הפשוט משמש ככלי הנפוץ והנוח ביותר לשיפוט והחלטה. סטודנטים רבים למדעי ההתנהגות נכשלים בקורסים הראשונים ללימודיהם, מכיוון שהחומר הנלמד נשמע הגיוני, קל ולפיכך אין הם מתאמצים ללמוד, אלא מפעילים את ההיגיון והשכל הישר בעת הבחינה והתוצאה בהתאם...
בכל הקשור לגישה ההתנהגותית, כלל זה עובד גם כאן.
בעולם הידע הפופולארי, בעולם כתבי עת לבטיחות, עיתונות כללית, ואף מאמרים המתפרסמים באינטרנט לוקים בדיסאינפורמציה או אינפורמציה מטעה ולא מדויקת. מיעוט המידע המתפרסם מדויק, מבוסס ובעל ערך ממשי מעשי.
מאיסוף מידע שנעשה לאורך שנים בתחום שינוי התנהגות לבטיחות מתברר שהשתרשו כמה אמונות מטעות אשר בכולן יש "גרעין של אמת" הנשמע מבוסס אולם לוקה בחסר או שלא נכון. על מנת להתמצא בסבך המידע מובאות אמונות כאלו ובצידן האמת הלכה למעשה. 

1. אמונה: בטיחות מבוססת התנהגות היא בעצם רק ביצוע של תצפיות
הרעיון הוא שכל עוד אתה מקים מערך תצפיתנים, הצופים בסביבת העבודה ובעובדים, אתה מקיים את ההיבט החשוב והחיוני ביותר של תכנית הבטיחות ההתנהגותית ויש מפעלים שמסתפקים בכך בלבד.
למעשה: התצפית היא רק מרכיב אחד של תכנית בטיחות התנהגותית טובה, אולם לא המאפיין המגדיר שלה. התייחסות רצינית לתצפיות, תדבר על איסוף מידע שיטתי, מסודר, על התנהגויות שזוהו מראש, כקריטיות בעבור בטיחות. התצפית היא דרך אחת לאיסוף מידע בנוסף לתחקירים, מחקרים, משובים ישרים, משובי 360 מעלות, מדידות ועוד. אך גם איסוף המידע אינו הדבר העיקרי, אלא רק מרכיב בתוך התכנית כולה.
נכון, הקמת מערך תצפיות לאיסוף מידע, הוא מורכב ואיכות התצפיות ותדירותן הוא קריטי להצלחת התכנית (ואולי מכאן התפתחה האמונה הפשטנית הזו) ואם הוא ייעשה לא נכון, איסוף המידע יהיה חלש, המידע חסר ולא אמין, תהליך המישוב יהיה רדוד ולא ממצה, הדיווח יעוות את המציאות וההשפעה על ההתנהגות תהיה דלה ואולי מזיקה – התהליך עלול להיכשל, גם אם קיים מערך תצפיות.

2. אמונה: בטיחות מבוססת התנהגות היא יישום של פסיכולוגיה לבטיחות.
הרעיון הוא, שבטיחות מבוססת התנהגות, היא פשוט תרגום כלים פסיכולוגיים לעולם הבטיחות. כלומר, אם נבין כיצד עובדים פועלים, נצליח "להיכנס להם לראש", נלמד כיצד לשלוט בהתנהגותם, נוכל לתעל אותם לנהוג בדרכים הנכונות, לשיפור ההתנהגות הבטיחותית.
למעשה: בטיחות מבוססת התנהגות משתמשת גם בכלים פסיכולוגיים, אולם בראש וראשונה קשורה להבנה רחבה של תהליכי פיתוח ארגוני, ניהול והובלת שינויים בארגון, תרבות ארגונית, שימוש נכון בכלים סטטיסטיים, לניתוח וניהול התפעול במערכים ארגוניים.
נכון הוא, שבטיחות מבוססת התנהגות לוקחת מהפסיכולוגיה ההתנהגותית (ביהביוריסטית), את הכלים המעשיים לשינוי התנהגותי וזהו מרכיב חשוב המשפיע על האפקטיביות של התכנית, אולם בהעדר המרכיבים האחרים, המצוינים לעיל, כל תכנית לשינוי התנהגותי בבטיחות, נדונה לתוצאות נמוכות ואף לכישלון. למערכות הניהול, השליטה והבקרה ולאיכות המתקנים והאמצעים, נמצאה במחקרים השפעה רבה יותר, מאשר לבחירות אישיות של עובד, בניתוח התנהגות סיכונית.
מכאן, שהידע הנדרש להצלחת תוכנית בטיחות, חייב להימצא בידי בעלי מקצוע ממגוון תחומים, כך שניתן להקיף את הבעיות, מנקודות מבט שונות ומגוונות, ההכרחיות לתהליכי קבלת החלטות וביצוע שינויים מיטיבים.

3. אמונה: בטיחות מבוססת התנהגות היא מערכת בטיחות מקפת.
הרעיון הוא, שאם אתה מטמיע תכנית לבטיחות מבוססת התנהגות, תוכל להפסיק להפעיל מנגנוני בטיחות אחרים במפעלך. לעיתים, הטעות הזו עד כדי כך מוכללת, שבתמורה להטמעת התוכנית מפעלים מקצצים בתפקידי בטיחות (ממוני בטיחות, נאמי בטיחות, מפקחים ומהנדסי בטיחות ועוד...).
למעשה: בטיחות מבוססת התנהגות, היא היבט אחד של מערכת בטיחות מקפת ושלמה ויש להמשיך ולהשקיע את כל המאמצים, בשאר ההיבטים החיוניים. התכנית אינה פוגעת או מצמצמת את כוחם של בעלי התפקיד המקצועיים בבטיחות – נהפוך הוא – התכנית מעצימה את תפקידם ומחזקת את השפעתם בתחומי תיאום, הנחיית תהליך, אימון, ייעוץ, מקור מידע וסמכות מקצועית ועוד.
בחברות שהטמיעו את התהליכים בהצלחה, התכנית משתלבת בתהליכי הדרכה, מעורבות בפיקוח בטיחות, הטמעת נהלי עבודה, ציות עובדים לנהלים, אימון בציוד בטיחות וכד' אולם בשום אופן, לא מחליפה או עומדת בפני עצמה.

4. אמונה: בטיחות מבוססת התנהגות היא תהליך המבוסס על עובדי הקו הראשון.
הרעיון הוא, שבטיחות מבוססת התנהגות, היא שיטה שמתמקדת בעובדים ומוציאה את המנהלים, האחראים ובוודאי את ההנהלה הבכירה מהתמונה, משום שמבצעי ההתנהגות הסיכונית והנפגעים, הם העובדים – הבעיה נמצאת אצלם ולכן יש לטפל בהם.
האמונה התפתתה במשך שנים, בהן ניהול הבטיחות עבד "מלמעלה למטה" ונהיה עניינה של ההנהלה בעיקר. עובדים חשו מנוכרים לנושאי הבטיחות ובעיקר ל"נרדפים" או "נאשמים" ולכן סרבו לשתף פעולה ביוזמות בטיחות, שנראה על פני הדברים, כי אופיין הוא "להעניש את הש"ג".
בשנות ה 80, התחילו לבצע תצפיות של חברים לעבודה, זה בזה והדבר נתפס כמהפך בגישה, משום שהעובדים קיבלו את השיטה ואימצו אותה בהתלהבות.
כיום, אנו משתמשים בתצפית, כמנגנון האופטימלי לאיסוף מידע, המהווה בסיס לתהליכי ניהול בטיחות כולל, במטרה להגיע ל "0" פציעות. בתהליך זה, משתתפים גם מנהלי קו ראשון וגם מדרג הביניים ואף מההנהלה הבכירה, תוך הכשרה מקדימה לכך.
באמונה זו גם קיימת הנחה, שתכנית בטיחות מבוסס התנהגות לא מכוונת להשפיע על שינוי התנהגותי של מנהלים, אלא של עובדים בלבד וזו טעות חמורה.
התכנית הארגונית, מכוונת להשפיע בשיטתיות, על התנהגות מנהלים בכל הדרגים וזהו מרכיב קריטי להצלחת התכנית, למעשה, החברות המובילות בעולם בתהליכי שינוי התנהגותי לבטיחות, מפעילות מסוף שנות ה 90, תכניות למעורבות מנהלים בכירים בתהליך, כדי לחזק את עקרונות הנראות והמרכזיות, להם השפעה עצומה, על הענות העובדים לתהליך ולהצלחת התכנית. אם כן, עקרונות תכנית בטיחות מבוססת התנהגות, חלים על עובדים ומנהלים בכל הדרגים כאחד.

5. אמונה: בטיחות מבוססת התנהגות צריכה להיות מכוונות ל 80% של האירועים שמקורם בסיבות התנהגותיות.
הרעיון הוא, שרוב התאונות והפציעות מקורן בהתנהגות של העובד, מכאן, שניתן למנוע את רוב התאונות, אם נגרום לעובד לעבוד נכון יותר ולנהוג ביותר אחריות אישית.
למעשה: אנו יודעים שאירועי בטיחות הם צירוף של מס' נסיבות הפועלות מכל מיני כיוונים במערך העבודה והארגון.
המטרה של תכנית מבוססת התנהגות היא לזהות את התצריף הזה, כלומר את "ממשק העבודה" שם נחים הגורמים לתאונות, עד שהם מתעוררים לכדי צרוף מסוכן.
היבט חשוב ביותר של שיפור בטיחותי, הוא יכולת הארגון לשפר את האופן שבו העובד משתלב עם הטכנולוגיה כלומר, מצד אחד מה העובד עושה (ההתנהגות שלו) ועם מה הוא עושה (ציוד, אמצעים, שיטת עבודה, צורת ניהול, נוהל עבודה ועוד...). הדרך בה נעשית העבודה, היא זו החשובה והארגון יכול לשפר זאת בשיטתיות.
הגישה המתמקדת בממשק שבין העובד לבין הארגון מקובלת יותר גם על ועדי העובדים, משום שהיא לא מצביעה על העובד כאשם בתאונה ובכך, אנו מדגישים את אחריות הארגון לפתרון הבעיה, ביחד עם העובדים.
הדגש זה, הוא קריטי לקבלת התכנית על ידי העובדים ומכאן להצלחה בהטמעתה.

6. אמונה: על מנת להטמיע תוכנית בטיחות מבוססת התנהגות צריך שתהיה תשתית בטיחות יציבה בארגון.
הרעיון הוא, שעל מנת שתכנית בטיחות מבוססת התנהגות תצליח, היא חייבת להתבסס על תשתית ארגונית מסודרת ויציבה בנושא הבטיחות, על מנת להתמודד עם שארית הבעיות הבטיחותיות, שנמצא שמקורן בהתנהגות. כלומר, תפקידה של השיטה הוא לעדן ולזקק את הבעיות שנותרו ולהגיע ל "0" פציעות- המדד המיוחל!!!
למעשה: תשתית יציבה של ניהול בטיחות בארגון, היא מרכיב חשוב כשלעצמו, למטרות רבות של התכנית ולבטיחות מבוססת- התנהגות. אולם, המפתח להצלחה בהיבט זה, הוא האיזון בין מטרות ובין משאבים. אין זה הגיוני, לתבוע רמת מוכנות מסוימת כתנאי להפעלת תכנית בטיחות מבססת התנהגות. למעשה, השיטות ההתנהגותיות עשויות להיות הדרך הקצרה ביותר, לאחר- עבודה מכינה, להגיע לכשירות גבוהה במימדי בטיחות! אורכה של הדרך, כמובן, ישתנה מארגון לארגון או מאתר אחד למשנהו, על פי מצב הבטיחות הקיים. השיטות בהן ננקוט, על מנת להשיג את המטרה, יופעלו בהתאם, כך שארגון/אתר בעל מוכנות נמוכה, יכלול במטרות העבודה גם יצירת תשתית בטיחותית מתאימה!

7. אמונה: המכניזם העיקרי המופעל בתכנית בטיחות מבוססת התנהגות הוא החיזוק החיובי.
הרעיון הוא, שעל פי הפסיכולוגיה ההתנהגותית, החיזוק החיובי הוא מניע מרכזי לשינוי התנהגותי. פסיכולוגים בכל העולם, משתמשים בו על מנת לעצב התנהגות ולטפל במצבי פחד וחרדה בהצלחה עצומה. ההנחה, שהעתקת הטכניקה לבטיחות כלומר, מתן חיזוק חיובי (ואפילו מקצועי ע"י פסיכולוג התנהגותי) להתנהגות העובד יגרום בסופו של דבר לפתרון בעיות בטיחות, היא הנחה נאיבית ופשטנית כאחד.
הניסיון בתחום מוכיח, שמנגנוני שינוי התנהגות רבים מעורבים בתהליך, כולל זיהוי, איסוף המידע המתאים, פיקוח על התהליך והבטיחות, עיבוד וניתוח מידע שיטתי , הצגת המידע ותהליכי קבלת ההחלטות, זאת ועוד- לא משנה כמה חשוב החיזוק החיובי- אם לא נזהה את ההתנהגויות הנכונות ושורשיהן לא נוכל לצפות לתוצאות חיוביות.

למעשה: אין אדם בעולם היודע באמת, מה מעורר שינוי התנהגותי, בבטיחות.
אנו יודעים שבטיחות מבוססת התנהגות, כשיטה סדורה ומאורגנת, אפקטיבית ויעילה וזאת כתוצאה מתוצאות מעשיות אין ספור, של הטמעות השיטה בעולם. אולם, איננו יודעים איזה מרכיב בתוך התכנית, הוא זה שמחולל את התוצאה החיובית- כלומר השיפור בבטיחות .
המעניין הוא, שהשינוי הארגוני בכללותו מרוויח מהטעמת הגישה לבטיחות מבוססת התנהגות, במבחן התוצאה הסופית.

8. אמונה: ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים מתנגדים לתכנית בטיחות מבוססת התנהגות.
הרעיון הוא, שתכנית הבטיחות מבוססת התנהגות מזיקה, פוגעת, מאשימה את העובדים, מסיטה את תשומת הלב מבעיות ניהוליות, מוגזמת בהבטחותיה, לא נמצאה אפקטיבית וכ"ו...
טענות אלה, מוגזמות ונמצאות בשימוש בדרך כלל, על מנת להשיג הטבות בעיקר פוליטיות, אולם, אין להן אחיזה.
למעשה: הניסיון מוכיח, שתכנית בטיחות מבוססת התנהגות, הוטעמה בהצלחה בארגונים, בהם העובדים היו מאוגדים תחת ועד/איגוד מקצועי, באותה המידה כמו בארגונים, בהם העובדים לא היו מאוגדים.
ראשי הועדים, ברמה ארגונית מקומית, קיבלו תמיד את השיטה בחום והשתתפו באופן פעיל בעידוד וסיוע ההצלחה. זה כרוך ביצירת שיתוף פעולה עם הועד מראש, תוך יצירת הבנה למצב, עוד לפני קבלת ההחלטות לכניסה לתהליך, הגדרת תפקיד הועד וסמכויותיו בתהליך, דרכי שיתוף הפעולה בין ההנהלה והועד, בזמן הפעלת התכנית, כל זאת על מנת להבטיח, שהתהליך מופעל בצורה נכונה, מבלי לחבל או לחתור תחת מעמדו, כוחו או האינטרסים והמטרות של הועד.
תהליך זה, של יצירת מוכנות וגיוס הועד, הוא חיוני ביותר להפעלה חלקה של התכנית וכפי שנאמר "יפה שעה אחת קודם".

סיכום
על מנת להטמיע תוכנית בטיחות מבוססת התנהגות, עלינו להיות מודעים להיקף, למורכבות, ולעומק התכנית. לא מדובר בתכנית פשטנית, המציעה פתרונות מוכללים בהיבט כזה או אחר, אלא תכנית מקפת המשתלבת בכל מערכי הארגון, ליצירת תרבות בטיחות שלמה, המעצימה את הארגון בהיבטים של התייעלות ואפקטיביות ואת בעלי התפקידים בו, בהיבטים של מצוינות אישית ובינאישית. 

שלכם בידידות,
                                           יגאל יחזקאלי

 

 
 
Create & Support:       

עמוד ראשי | צור קשר | מפת אתר
©כל הזכויות שמורות לבאר הדרכות
אין להעתיק ו/או להפיץ מחדש חלקים כלשהם מהאתר, אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מבאר הדרכות.