כניסה לנרשמים
שם:
סיסמא:
 
ניהול בטיחות באירועים המוניים 20/11/2017 :
מקומות אחרונים

עד מומחה לבית משפט :


ממונה בטיחות :


מכין תכנית לניהול הבטיחות :


השתלמות ענפית בחקלאות :


ממונה אנרגיה 200 שעות :


מדריך מוסמך לבטיחות :


קורס מנהל עבודה בבנין 106 :




לעבוד חכם ולא קשה

בכל שנה אנו נדרשים להתייעלות שמשמעותה צמצום במשאבים ותשומות ועלייה בתפוקות. השרדותנו העסקית תלויה לא מעט, ביכלתנו לעשות את ה"יש מאין" ולספק לבעלים את הבלתי אפשרי. רובנו נושאים באמתחתנו, את הסיפור על האיש אשר ניסה ללמד את הסוס שלו לסחוב משאות מבלי לאכול. כל יום הוסיף לו במשא וגרע לו מן האוכל ולבסוף, כשהוא כבר הצליח ללמד את הסוס לשאת משאות ללא אוכל- מת לו הסוס! העליה בעומסים טומנת בחובה משמעות בטיחותית קריטית. אם נעבוד יותר ויותר קשה, נילחץ, נטעה יותר, נאלץ לחזור ולתקן שוב נהיה בלחץ והסיכוי להיפגע גדל והולך... ובכן, ניתן להסכים, שאסור לעבוד קשה. אך מן הסתם עלינו לעבוד יותר יותר חכם. בעבור ארגונים המשמרים תרבות ותכניות בטיחות לאורך שנים, שיפור נוסף בביצועים, נובע לעיתים רחוקות בלבד מהוספת מטלות ופעילויות. נהפוך הוא, המפתח נמצא בהבטחת יעילות ותכליתנות מקסימאליים עם הכלים והאמצעים הקיימים או אף הפחותים, מיקוד ומעורבות עובדים. לפני שמחפשים פתרון חיצוני חדש, מומלץ לשקול בחינה מעמיקה של האסטרטגיות הקיימות, על ידי תהיה וחיפוש תשובות לעשר השאלות הבאות:
 
מהי המטרה? או במילים פשוטות, מה אתה מנסה להשיג? חשוב מאד למקד את הפוקוס על שיפורי בטיחות, מאשר על השלמה פשוטה של משימות מסוימות. כדי לא להישמע נאיבי, ברור שחשוב שלכל משימה יהיה מועד סיום קצר טווח ומדדי ביצוע והישג, אולם אלה הם יעדים אך בהחלט שאינם המטרות. וודא שכל המעורבים, (משתתפים או לקוחות המטלה), רואים כיצד פעילותם משתלבת באסטרטגית שיפור הבטיחות הכוללת.
 
האם הציפיות ברורות? האם כולם יכולים לצטט לך את מטרות וציפיות הבטיחות? זכור, תוצאות וציפיות הביצוע, הם לעיתים קרובות שני דברים שונים. זה קריטי שאנשים ידעו אילו תוצאות מצופות למדידת התקדמותם לעבר השלמה או הצלחה במשימה. אולם אם הביצוע ההכרחי להישג הוא עמום, לא תיווצר 'אחדות השורה' ואנשים ימצאו עצמם מנחשים.
 
מי קובע ומכיר בתועלות? האם אנשים יכולים להצביע על התועלת שהמאמץ שלהם מייצר? האם זה ברור איך המאמץ הזה נמדד מול אסטרטגית הבטיחות שאתה מפעיל? ערוך לעצמך תרשים זרימת התועלת, מצב מצוי נוכחי מול רצוי עתידי, במיזם שלך. מיפוי זרימת התועלות, חיוני ויעיל מאד בכדי לזהות מרכיבים כמו התהליך, זרימה, תקשורת, נתונים, מאמצים וכדומה, אשר: 1). לא תורמים כל תועלת ולכן ניתנים לביטול. 2). לא תורמים כל תועלת אבל חיוניים או קריטיים 3). תורמים תועלת. השיטה הזו יכולה גם לסייע לך לזהות האם בעלי עניין או הלקוחות, קובעים אצלך את התועלות.
 
מה יוצא לי מזה? האם אנשים יודעים לענות בחיוב על השאלה הנודעת לשמצה אך האמיתית: מה יוצא לי מכל זה? עובד יכול לראות את התועלת שבמאמציך לטובת ורווחת הארגון בכלל ושיפור הבטיחות במיוחד, אבל לא מצליח להבין איך זה משפיע עליו באופן אישי, כאשר דרישות התחרות משתנות המתח האישי והלחצים גוברים ולעיתים הדבר משפיע על התנהגויות לא רצויות ואף מסוכנות. לא תמיד אפשר להראות את התועלת האישית, אולם אל לנו להתעלם מכך. שקול לקיים קבוצות סיעור מוחות אצל נציגים, כיצד מה שהם עושים מעניק תועלת לעובד, למשפחת העובד, למחלקה, לאתר ולחברה בכלל. תרגיל זה יציף לך תשובות ראשוניות מייצגות, אולם אל לנו להניח שדעה אחת משותפת לכל.
 
כמה יצירתיות הושקעה בתכנון? בכל פעם שתהליך כלשהו נכשל שאל את עצמך כמה יצירתיות אני סיפקתי בתכנון המיזם או השינוי הזה? אם אנו רוצים מחויבות עובדים, שיתוף ומעורבות חיוניים ביותר. בהכללה ניתן לומר, ששיקול דעת מחושב ונבון יבוא מזה אשר שותף לתכנון, הרבה יותר ממי שהדבר תוכנן עבורו. ככל שנרבה לשתף עובדים בתכנון ה 'איך', נגדיל את היצירתיות ונגביר את יכולתנו לתת מענה במצבים משתנים.
 
האם אנו גמישים? כל גישה המציעה תועלת חדשה תוצאות או ביצועים משופרים תצטרך לעבור כוונון בשלב כלשהו ולא, תהפוך לבלתי כשירה. לעיתים, במענה לשאלה הראשונה, זיהוי המטרה, היעד היה קצר טווח והתוצאות מוצו עד תום. אם כך הדבר,הייתכן ואופציה גמישה ונרחבת יותר יכלה לשמש פתרון טוב יותר? גרום לכך שהגישה והמיזם יתאימו לארגון שלך במקום שהארגון שלך יתאים לפתרון אשר הוגדר מראש. האם תכנית הפעולה הנוכחית שלך יכולה לגדול איתך? כדי שזה יקרה יש לענות על השאלה הבאה בחיוב.

האם המומחיות היא פנימית? האם יש אצלכם מומחים פנימיים המאפשרים לכם לפתח בהתמדה את האסטרטגיות והכלים שלכם?חברות התלויות בספקים חיצוניים ליעילות או העצמת הכלים שברשותם, מגיעות ליחסים לא בריאים או לאיום קיומי ממשי. אף שלא תמיד אפשרי או מעשי, כל מומחיות המהווה כלי החיוני להמשכיות ושיפור הביצועים, טוב שתהיה פנימית מאשר חיצונית. אם חלילה יהיה קיצוץ בתקציב ושירותים חיוניים או תמלוגים לא ישולמו, הדבר לרוב, יפגע בתוצאות וברור שזהו אינו מצב רצוי. הפנה למקורות חוץ, שירותים שאינם בתחום מומחיות ליבה.

מה מניע את הפעילות? מה גורם לפעילויות לקרות? האם הם ריאקטיביים או פרואקטיביים? במונחי רפואה, כאשר הגוף שלנו מגיב למשהו זה נחשב שלילי, אבל לתת מענה מקדים, זה חיובי. כמה אחוז מסך פעולותיך הם של תגובה וכמה מהם של מענה מקדים? רצוי כמובן שילוב בריא, כמו תכנית חרום יעילה. מן הסתם, לרוב נעדיף פעילות מניעתית מאשר תגובתית, אך האם הפעולות שלנו מונעות על ידי השאיפה לתוצאות או בכדי לסמן 'וי' על ערכי יעד או מדדי מפתח? כלומר, האם למשל, תצפיות בטיחות, מונעות על ידי הצורך לעשות כמה שיותר, או הצורך להבין גורמי השפעה, מצבי חשיפה לסיכון או עידוד העובדים בנקיטת אמצעי זהירות? האם אנו מקיימים ישיבות בטיחות, כי הגיע הזמן וצריך לדווח, או כדי לנתח סיכון חדש שזוהה, או לשפר צורת עבודה וכד'.
 
מהו הידע על המיקוד? האם עובד יכול לספר לך על המיקוד הנוכחי או מטרת התכנית או המיזם שאתה מפעיל כאן? למשל אם עובד אינו יכול לציין את המטרה של תצפית התנהגותית, תאלץ להסתמך על רשימות תיוג לנצח או לעסוק בחיוב משמעתי של כל תכנית בטיחות. אם אנשים לא מודעים (לא יודעים- מודעים!) למטרה של מה שאתה עושה, כיצד הם יוכלו למדוד ולחוש הצלחה? כיצד הם ימצאו תועלת וערך במענה לשאלה מה יוצא לי מזה?
 
מהן בכלל הצלחות? לרוב, ההזדמנות הגדולה ביותר לרווח עתידי תבוא מהיותך מעט רברבן. מפחד להיחשב ככזה, צוותים או מהלכי הניהול שבהם, נכשלים בלתקשר הלאה את ההצלחה שלהם. כאשר זה קורה, אך טבעי הוא שאחרים רואים את הצוותים או המאמצים שעשו, כלא משמעותיים. כמובן שזה מפחית במידה ניכרת את רוח ההתנדבות, החשובה כל כך בכל מערכת חברתית ובודאי בארגון תפוקתי רווחי. האם היית מצטרף לקבוצה או מיזם אם היית יודע שזה חסר טעם? כנראה שלא... דאג לכך שכל אחד יציין מיד, ברגע שתבקש ממנו, שתיים או שלוש הצלחות הקשורות ישירות במאמצים שלך, בחודשיים-שלושה האחרונים.
 
אם תשובותיך על השאלות הללו בעלות גוון לא החלטי, אבל קיבלת תוצאות טובות ממאמציך עד כה, סביר בהחלט שהתוצאות הללו זמניות במקרה הטוב. בהכרה שרוב הפרויקטים לא נכשלים בסוף, אלא נכשלים בהתחלה, יש עדיין תקווה.
הניסיון מראה לנו שתשובות נחושות והחלטיות לשאלות שלעיל, חיוניות ביותר לקיימות וליציבות של כל ארגון.
אין שני ארגונים זהים. גם בתוך חברה אין שני אתרים או צוותים או אנשים זהים. לכל אחד מארג שונה וייחודי משלו של תרבות, היסטוריה של הישגים וכישלונות קודמים, סגנונות מנהיגות ומונהגות, נכונות ואי נכונות לתמוך בדברים שונים. שאלות אלה אינן מרשם להצלחה בפעילות, אלא אבן בוחן שמטרתן לעודד אותך לתהות על התוצאות שאתה משיג, חיוביות או שליליות ומידת הצלחתך מול המאמצים שאתה משקיע. צריך לזכור, שלעיתים הגענו עד הלום בשל מאמצים מכוונים וברורים ולעיתים בלי כוונה, פשוט בגלל...מזל וכידוע, מזל הוא האסטרטגיה הגרועה ביותר, בטח שבניהול בטיחות.
הגישה ההתנהגותית אינה תרופת פלא כל יכולה. העבודה וההשקעה הנדרשות רבות. אך בצד אלה ניתן להשיג וליהנות מפירות ההשקעה, הניכרים לא רק בבטיחות אלא גם באיכות , יעילות ומכאן גם רווחיות. גישה זו מגלמת ערכי יזמות, חדשנות ומצוינות, עם כבוד לזולת ואחריות חברתית, לסביבה בריאה יותר.
  התקשרו אלינו ונשמח להביא אתכם להצלחה!

שלכם בידידות,
                                                                                       
                                                                             יגאל יחזקאלי
 
 

 
 
Create & Support:       

עמוד ראשי | צור קשר | מפת אתר
©כל הזכויות שמורות לבאר הדרכות
אין להעתיק ו/או להפיץ מחדש חלקים כלשהם מהאתר, אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מבאר הדרכות.