כניסה לנרשמים
שם:
סיסמא:
 
ניהול בטיחות באירועים המוניים 20/11/2017 :
מקומות אחרונים

עד מומחה לבית משפט :


ממונה בטיחות :


מכין תכנית לניהול הבטיחות :


השתלמות ענפית בחקלאות :


ממונה אנרגיה 200 שעות :


מדריך מוסמך לבטיחות :


קורס מנהל עבודה בבנין 106 :




למה עובדים לוקחים סיכונים?

מהיכרות עם סביבות עבודה רבות עולה, כי רווחת הנחה נאיבית למדי בבטיחות, שאם כל העובדים יבצעו את עבודתם בבטחה, לא תהינה אצלנו תאונות עבודה. אם העובדים אכן היו המשתנה היחיד במשוואה הזו, זה כנראה היה נכון.
כאשר אנו בוחנים את המורכבויות הקיימות בסביבות העבודה, אנו מגלים שהתנהגות עובדים, מושפעת מכמה גורמים. כידוע, אנו לא חיים ומקבלים החלטות בואקום, בחלל ריק. החשיבה שלנו, הסובבים אותנו, תוצאות של החלטות קודמות שקיבלנו וכוחות תרבותיים -נורמטיביים, נוטלים חלק לא קטן, בתהליכי ההחלטה של כולנו. לחץ קבוצתי למשל, הוא רק משתנה אחד ותראו איזו השפעה התנהגותית יש לו על התנהגות העובדים. אחת מהגישות המוכחות לשיפור התנהגות בטיחותית, כוללת זיהוי, הבנה, מדידה, ניהול ושליטה, של ההשפעות על נטילת סיכונים.
 
המודל המוצע כאן, הוא מודל הירארכי, בן ארבעה שלבים הנמצא בשימוש של מאות תעשיות מתקדמות בהישגי הבטיחות והמצוינות התפעולית. השפעתו חזקה, בזכות היותו פשוט, פרקטי ונוח ליישום, בהשוואה למודלים מורכבים רבים אחרים, המתפרסמים בתחום זה, העוסקים בניתוח סיבות שורש לסיכונים ועריכת סיווגים שונים של טעויות אנוש והחשוב ביותר, הוא מכוון פעולה ובנוי כמרשם, שיש לפעול על פיו. ברגע שסיבה להתנהגות בסיכון, מסווגת ומכומתת, ניתן במהירות לזהות וליישם באופן פרואקטיבי, את השיטה או הדרך לפתרון המצב.
ידוע לנו, שאם עובד אחד, מקבל החלטה מודעת או לא מודעת לקחת סיכון, עובדים אחרים, בתנאים דומים, נוהגים אותו הדבר. התייחסות פרואקטיבית, להבנה ולטיפול בגורמים לנטילת הסיכון, ברמה התרבותית, מעניקים לך שפע של הזדמנויות פז, לקדם התנהגות בטיחותית בקבוצות עבודה, תוך הפחתת החשיפה של העובדים לסיכונים וזאת בהשוואה לגישה המסורתית, הפונה להתנהגות הפרט ומטפלת בה. מרגע שהמודל הזה מיושם, מיד תראה בשטח, שינוי התנהגותי לטובה אצל עובדים אחרים, בו זמנית.
 
המודל מסייע גם לסיווג הסיבות לסיכון, באמצעות מיון תשובות העובדים לשאלה "למה אתה מבצע את העבודה כך?"
כאשר אחראי או עמית, מזהה סיכון פוטנציאלי, הוא מביע את דאגתו לעובד ובו בזמן, אוסף מידע בדבר ההגיון שמאחרי ההתנהגות או המעשה. שיחה פשוטה שכזאת, משיגה כמה מטרות, ברוב המקרים. היא חושפת בפנינו סיבות והשפעות על ההחלטה ליטול את הסיכון. התשובה לשאלה, מספקת לנו מידע  מוצק, אותו ניתן לשבץ, באחת מארבע קטגוריות השפעה, על התנהגות סיכונית, לפי הסדר הבא: תפישת הסיכון, הרגל עבודה, מכשול או מחסום.
 
השפעה ראשונה: תפישה. זיהו סיכונים זה לא רק לראות את הסיכון בעין. זה גם כרוך בהבנה מנטאלית עמוקה, ש"זה יכול לקרות גם לי, בכל רגע". רבים מן העובדים שנפגעו מדווחים, שהם הכירו את הסיכון, אולם לא חשו מאוימים או פגיעים ממנו. לרוב, זה נובע מאי יכולת לזהות את ההשלכות הפוטנציאליות של סיכונים, בעיקר בסבירות נמוכה. לרוע המזל, מדדי הבטיחות שלנו, נוטים לעודד תודעה כוזבת ובלתי רצויה זו. דהיינו- אפס תאונות, אומר שאנחנו בטוחים. כל עוד אין נפגעים, אנו עובדים בסביבה בטוחה וכיוצא באלה...
אם עובד נוטה לעיתים תכופות לקחת סיכון ולא נפגע, מה שברוב המקרים קורה אצל כולנו, תפישת הסיכון כאיום מוטה ונחלשת. כאשר תשאל את השאלה למה אתה עובד כך? תקבל תשובות דומות לאלה:
לפי דעתי....
מהניסיון שלי....
אני לא רואה בזה בעיה, כי...
כך אני נוהג לעשות כבר.... ולא קרה לי דבר.
אני לא מבין מה הבעיה כאן....
 
השפעה שניה- הרגל. הרגל אינו מונח מדעי. אנו משתמשים בו תכופות, כמושג מופשט, בשפת יום יום ובהקשר למודל זה, הוא קל להבנה. המילון מגדיר הרגל, כתבנית התנהגותית, הנרכשת באמצעות חזרה, עד שהופכת לכמעט לא רצונית. במילים אחרות, אדם, יעשה בחירה והחלטה מודעת, להתנהג בדרך מסוימת, עד שתבנית התנהגותית לא רצונית, תיווצר. מרגע שנצבר ניסיון מוצלח מספיק, האדם כבר לא שולט יותר על הבחירה שלו לביצוע המטלה. היא הופכת לאוטומטית. מתי הייתה הפעם האחרונה, בה שקלת והחלטת לפתוח דלת? לאורך זמן, פיתחת דפוס אוטומטי לפתיחת דלתות. אין לך צורך לעצור לשקול ולקבל החלטה בעניין. אתה פשוט עושה זאת, תת הכרתית. כך נוצר הרגל.
הרגלים, כמו תפישה, הם פנימיים לאדם ואפשר לשנותם, אולם לא באותו האופן. מידע למשל, יכול לשנות את תפישת הסיכון ("לפקוח עיניים"), אולם לא בהכרח, ישנה את ההרגל. הרגלים הם שורשיים, חרוטים וצרובים עמוק יותר, בתבניות ההתנהגותיות שלנו ודרושות תזכורות, הנחיה וחזרות רבות על תבניות התנהגות חדשות, בכדי להחליף את התבנית הישנה. אם כן, דרושה השקעת תשומת לב ניהולית, בתחום זה במיוחד.
כאשר תשאל את השאלה "למה אתה עובד כך?" תקבל תשובות דומות לאלה:
ככה אני עובד תמיד...
לא יודע...
לא חשבתי על זה...
ככה כולנו עושים זאת כאן...
 
השפעה שלישית- מכשול. מכשול הוא כל מה שמקשה על ביצוע בטוח של משימה/מטלה, או על שימוש באמצעי מיגון או זהירות מתאימים. מכשולים, הם תוצרים בלתי נמנעים של תהליכים תפעוליים. ביניהם יש מפגעים, מיקומים לא נוחים לגישה, חוסר או ליקויים בכלים וציוד מתאימים, ארגון לא מתאים של סביבת עבודה ועוד. הסרה או צמצום המכשולים אינם בשליטת העובד, ברוב המקרים. אלה תוצרים של החלטות ניהוליות והעובד פוגש אותם בשטח ונאלץ להגיב להם.
כאשר תשאל את השאלה "למה אתה עובד כך?" תקבל תשובות דומות לאלה:
קשה לעשות את זה אחרת, כי...
אם אני אעשה את זה כך.... יקרה לי כך וכך...
אם אעבוד אחרת, זה ייקח יותר מידי זמן כי...
זו האפשרות הכי טובה כי....
 
השפעה רביעית- מחסום. מחסום, הופך ביצוע של עבודה באופן בטוח או נקיטה של אמצעי זהירות, לבלתי אפשריים. מכאן, שעלינו לאתר ולטפל בראש וראשונה בקטגוריה זו, מיידית. המציאות הניצבת בפני העובד, שוללת ממנו כל אפשרות בחירה בטוחה. היעדר כלים וציוד עבודה מתאימים, היעדר נקודות עיגון למניעת נפילה, מהמורות או עיוותי משטח עבודה ועוד הם דוגמאות בודדות בלבד. סיור ושיחה עם עובדים בסביבות העבודה שלהם, עשוי לחשוף מחסומים לא מעטים, הדוחפים את העובד ליטול סיכונים.
כאשר תשאל את השאלה "למה אתה עובד כך?" תקבל תשובות דומות לאלה:
מה אתה רוצה שאעשה?...
אין דרך אחרת. זה מה יש, כי...
זה בלתי אפשרי אחרת...
אני לא יכול, כי...
אני לא אעבוד בסיכון ומישהו אחר כן, מה יהיה איתי?
 
מתן מענה להשפעות שזוהו. כאשר ההשפעה להתנהגות בסיכון זוהתה וסווגה, תוכל לנקוט בפעולה מתאימה כדי לטפל בה.
להשפעות תפישה: הפץ מידע על הסיכון באמצעות הדרכה, כתבות / שיחות בפגישות בטיחות בעזרת המנהלים או המפקחים האחראים. הדגש את חשיבותו של הסיכון המסוים, בדו"חות הניהוליים שלך, הוסף טכניקות הימנעות מהסיכון, בהדרכות עובדים חדשים/הדרכות תקופתיות ודון בסיכונים ובנטילת סיכונים, בתדרוכים שלפני ביצוע עבודה ובתחילת משמרת.

להשפעות הרגל: הגדל את המספר והתדירות של תזכורות באזורים המיועדים, באמצעות שילוט לפעולה מיידית, שלב מערך משוב ניהולי ומשוב עמיתים, שקף את ההרגל משמעותו וההרגל החלופי הנדרש, בישיבות הצוות, הפץ כרטיס תזכורת כיס, בנה מערך תצפיות התנהגותיות, המציע לעמית תזכורות שיפור בתחום בטיחות ובפגישות אחרות, צור מערכת ערבות הדדית ומחויבות צוותית לשיפור מתמיד.

 
להשפעות מכשול ומחסום, ראשית הגדר את שיעור החשיפה של העובדים מנתוני סקרי מפגעים, דיווחים, הצעות שיפור או תחקירי אירועים. לאחר מכן הגדר את ההשפעה הפוטנציאלית של חוסר מעש בנושא זה והמשמעות המשפטית כלכלית. רתום את מערכות הניהול וההנדסה לתיקון/הסרת המכשול או המחסום ולבסוף, להחיל את ההיררכיה של לשלוט במודל בהיבט התפישה וההרגלים הנכונים שלל העובדים.
 
מודל הוליסטי זה נמצא מוצלח, בשל ההשפעתו החיובית על התרבות ארגונית, מערכות תפעוליות, ופעולות בודדות. הגישה המסורתית, הפונה לתיקון התנהגותי של עובדים בודדים, פותרת בעיה בטווח המיידי, הקצר. כאשר אנו מזהים ויוצרים שינוי בגורמים המשפיעים, על החלטת העובדים ליטול סיכונים, אנו מבטיחים תוצאות חיוביות בטווח הארוך, המשתלבות במערך הניהולי ועוברות מדור לדור בין מנהלים ועובדים הלאה.
כאשר המנהלים שואלים, למה העובד לקח סיכון, על מנת להבין זאת לעומק, במקום להתעמת או להאשים, נוצרת תקשורת שיתופית מתמשכת, בין עובדים ומנהלים. מה שמייצר דיון פתוח והדדי המחפש נקודות לשיפור הבטיחות ולפתרון בעיות ומוביל לאקלים נוח וחיובי בסביבת העבודה. נוסף על כך, מתברר ששיחה קצרה, על המניע העומד מאחרי ההתנהגות, תוך הבעת אכפתיות ודאגה לשלום העובד, מצד מנהל או עמית, משפיעה בהסתברות גבוהה, על שינוי התנהגותי לחיוב. עימות או האשמה לרוב, גורם להתגוננות, הסלמה ביחסים, או גרוע מכך, להסתרת הסיבה האמיתית, העומדת בשורש ההתנהגות המסוכנת.  

הגישה ההתנהגותית אינה תרופת פלא כל יכולה. העבודה וההשקעה הנדרשות רבות. אך בצד אלה ניתן להשיג וליהנות מפירות ההשקעה, הניכרים לא רק בבטיחות אלא גם באיכות , יעילות ומכאן גם רווחיות. גישה זו מגלמת ערכי יזמות, חדשנות ומצוינות, עם כבוד לזולת ואחריות חברתית, לסביבה בריאה יותר.

התקשרו אלינו ונשמח להביא אתכם להצלחה!

שלכם בידידות,
                                                                        י?ג??א?ל יחזקאלי
 

 
 
Create & Support:       

עמוד ראשי | צור קשר | מפת אתר
©כל הזכויות שמורות לבאר הדרכות
אין להעתיק ו/או להפיץ מחדש חלקים כלשהם מהאתר, אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מבאר הדרכות.